יציאה לפנסיה: איך בונים תקציב ומזהים כמה כסף יחסר

איך מתכננים יציאה לפנסיה: סדר הפעולות לבניית התקציב

תכנון תקציב לקראת יציאה לפנסיה מתחיל בהשוואה בין הכנסה חודשית צפויה נטו לבין ההוצאות שיישארו לאחר הפסקת העבודה. להוצאות השוטפות מוסיפים סכום חודשי להוצאות שנתיות ולתוכניות גדולות, ורק אז מחשבים אם נשאר עודף או נוצר חוסר.

לפני שמתחילים, מרכזים דוחות פנסיה, הערכות קצבה, פירוט חשבונות בנק וכרטיסי אשראי, יתרות חיסכון והתחייבויות. אם התקציב משותף לבני זוג, מכינים אותו יחד וכוללים את ההכנסות וההוצאות של שניהם.

1. רושמים כל מקור הכנסה, את הסכום הצפוי ואת מועד תחילת התשלום.
2. ממפים את ההוצאות לפי החיים המתוכננים לאחר הפרישה.
3. מחשבים את הפער החודשי ובודקים גם תקופה שבה חלק מההכנסות עדיין אינן משולמות.
4. מרכזים שאלות ומסמכים לבירור אישי של הקצבה, המס והאפשרויות לסגירת הפער.

אל תכניסו את כל החיסכון לשורת ההכנסה. יתרת כסף שממנה מושכים למחיה צריכה להופיע בנפרד מתשלום חודשי שוטף, כדי לראות גם כמה כסף נכנס לחשבון וגם מאיזה מקור הוא מגיע.

מה הפרסומים מנובמבר משנים בתכנון

נכון ל־10.11.2026, יש להפריד בין סכומי הקצבאות המפורסמים לשנת 2026 לבין הערכות לגבי השנה הבאה. כתבה שפורסמה במאקו ב־3.11.2026 הציגה הערכה לעדכון קצבאות בינואר 2027 בשלושה תרחישים (כ־1.2%, כ־1.6% וכ־2%), והבהירה שמדובר באומדנים של הכתבה ולא בתחזית רשמית. הסכום הסופי תלוי במדד חודש נובמבר, שמתפרסם באמצע דצמבר. בתקציב הבסיס אל תסתמכו על תוספת משוערת כדי לכסות הוצאה קבועה.

גם מועד ההפקדה דורש תשומת לב. כתבה באייס מ־8.11.2026 עסקה בתשלומי נובמבר, אך כותרת אחד הסעיפים בה ציינה 26 בנובמבר כמועד התשלום העיקרי, בעוד שגוף הכתבה ציין 29 בנובמבר. לצורך תכנון החיובים בחשבון, פנו ללוח התשלומים הרשמי של הביטוח הלאומי ובדקו את פרטי התשלום האישיים.

המשמעות המעשית היא להכין לצד התקציב גם לוח כניסות ויציאות של כסף. חודש שמסתיים באיזון עדיין עלול לכלול ימים שבהם החיובים יורדים לפני שההכנסה נכנסת.

שלב ראשון: ממפים הכנסה חודשית בפנסיה

פתחו רשימה נפרדת לפנסיה מהחיסכון או מהמעסיק, לקצבת אזרח ותיק, להכנסה מעבודה ולהכנסות נוספות, אם קיימות. ליד כל מקור כתבו אם מדובר בהערכה, בזכאות שכבר אושרה או בתשלום שכבר מתקבל. ריכוז מקורות ההכנסה הוא גם נקודת המוצא בהסבר של כלל על הכנה לפרישה.

בקשו מכל גוף משלם הערכה שמתייחסת למועד שבו אתם מתכננים להתחיל לקבל קצבה, וסמנו אם הסכום המוצג הוא ברוטו או נטו. אפשר להיעזר במחשבון פנסיה צפויה לצורך אומדן ראשוני; את הסכום לתכנון בפועל יש לברר מול הגוף שישלם את הקצבה.

אם יש לכם זכויות ממעסיק במסגרת פנסיה תקציבית, רשמו אותן כמקור נפרד. להרחבה על ההסדר קראו על זכאות וחישוב פנסיה תקציבית. אל תחברו אומדנים ממסמכים שונים לפני שביררתם שהם מתייחסים לאותן הנחות ולאותו מועד פרישה.

לכל הכנסה הוסיפו הערה קצרה על אי־ודאות. למשל, אם אתם מתכננים להמשיך לעבוד אך עדיין אין הסכמה על היקף העבודה, הציגו את השכר בתרחיש נפרד. כך תוכלו לראות אם התקציב תלוי בהכנסה שטרם הוסדרה.

שלב שני: בודקים איזו קצבה מביטוח לאומי אפשר לכלול

קצבת אזרח ותיק והפנסיה מהחיסכון הן מקורות נפרדים. לפי תנאי הביטוח הלאומי, בתקופה שבין גיל הפרישה לגיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק חל מבחן הכנסות. בגיל 70 אין מבחן הכנסות לקצבה, בכפוף לשאר תנאי הזכאות.

הכנסה מפנסיה מישראל או מחוץ לארץ אינה נלקחת בחשבון במבחן ההכנסות הרגיל לקצבת אזרח ותיק. עם זאת, אל תסיקו מכך שכל הכנסה נוספת אינה משפיעה: הכנסות מעבודה והכנסות אחרות נבדקות לפי הכללים המתאימים להן.

להשלמת הכנסה יש בדיקה אחרת. לפי תנאי הזכאות להשלמת הכנסה, נבחנים בין היתר הכנסות מפנסיה, הכנסות בני הזוג ונכסים. לכן אין להוסיף השלמת הכנסה לתקציב רק מפני שהפנסיה הצפויה נמוכה.

סכומי הבסיס שבטבלה אינם בהכרח הסכום שייכנס לחשבון. ייתכנו תוספות לקצבה, וכן ניכויים מהקצבה. בתקציב השתמשו בסכום האישי לאחר בירור התוספות והניכויים.

שלב שלישי: בונים תקציב לאחר פרישה לפי ההוצאות שלכם

עברו על פירוט הבנק וכרטיסי האשראי וסמנו הוצאות שממשיכות, הוצאות שצפויות להיפסק והוצאות חדשות שאתם מתכננים. אל תניחו מראש שכל ההוצאות יקטנו: כתבו במפורש אילו נסיעות ייחסכו, אילו פעילויות תרצו להוסיף ומה יקרה להוצאות הדיור.

אפשר להתחיל מחלוקה לדיור, מזון, בריאות, תחבורה ובילוי, כפי שמציע ההסבר על בניית תקציב לפרישה. לאחר מכן הוסיפו סעיפים שמתאימים לכם, כגון עזרה לילדים, טיפול בבני משפחה או תחזוקת נכס.

לצד ההוצאות החודשיות הכינו רשימה של תשלומים שנתיים והוצאות מתוכננות שאינן חוזרות בכל חודש. חלקו את העלות השנתית ל־12 כדי לייצג אותה בתקציב החודשי. תכנון מראש של ביטוחים שנתיים, חגים ואירועים משפחתיים מופיע גם בהנחיות משרד הביטחון לניהול תקציב במציאות משתנה.

נניח שאתם מתכננים חופשה שנתית: רשמו לה תקציב מוגדר גם בחודשים שבהם אינכם נוסעים. בהוצאות גדולות שאין להן עדיין מחיר, סמנו שהסכום דורש בירור במקום להשאיר סעיף ריק שנראה בטעות כאפס.

הפרידו בין הוצאה חיונית, התחייבות קיימת ותוכנית שאפשר לשנות. החלוקה עוזרת בדיון על התאמות, כי היא מראה אילו סעיפים גמישים ואילו קבועים.

שלב רביעי: מחשבים את הפער ובוחנים תקופת מעבר

נוסחת העבודה היא: הכנסות חודשיות נטו פחות הוצאות חודשיות, כולל החלק החודשי של ההוצאות השנתיות. תוצאה שלילית מראה כמה כסף חסר בתקציב המתוכנן; תוצאה חיובית מראה כמה נשאר לפי ההנחות שהזנתם.

נניח, בדוגמה היפותטית בלבד, שסך ההכנסות נטו של משק בית הוא 11,000 שקלים בחודש. ההוצאות השוטפות הן 10,500 שקלים, והוצאות שנתיות מתוכננות מסתכמות ב־12,000 שקלים. ההוצאות השנתיות מוסיפות 1,000 שקלים לחודש, ולכן התקציב מציג חוסר של 500 שקלים בחודש, שהם 6,000 שקלים בשנה.

כעת נניח שבאותה דוגמה יש חיסכון נזיל של 120,000 שקלים. חלוקה פשוטה בחוסר השנתי נותנת 20 שנות מימון, אך החישוב מניח שההוצאות וההכנסות אינן משתנות ושאין שימוש נוסף בחיסכון. הוא גם אינו כולל תשואה, מס או התייקרויות, ולכן אינו מוכיח שהכסף יספיק לכל תקופת הפרישה.

הכינו חישוב נוסף לתקופת המעבר בין המשכורת האחרונה לבין תחילת כל התשלומים. בדקו גם תרחיש שבו עבודה מתוכננת אינה מתחילה או הוצאה גדולה מגיעה מוקדם מהצפוי. מטרת התרגיל היא לזהות איזו הנחה יוצרת את החוסר, כדי להביא אותה לדיון אישי על חלופות.

שלב חמישי: אוספים מסמכים לבירור הקצבה והמס

היערכות כלכלית לפרישה כוללת גם בירור של הסכום שיישאר אחרי מס. לפי מדריך רשות המסים לקיבוע זכויות לשנת 2026, הבחירות בנוגע למענקי פרישה ולמשיכה חד־פעמית בדרך של היוון עשויות להשפיע על הפטור ממס על הקצבה. קיבוע זכויות נעשה בטופס 161ד ונוגע לחלוקת הטבות המס הרלוונטיות.

לצורך הבירור רכזו תלוש קצבה מכל משלם, אם כבר התחלתם לקבל קצבה, וטופסי 161 ממקומות העבודה הרלוונטיים. במדריך מפורטים גם חריגים לדרישת טופסי העבר, ולכן כשחסר מסמך יש לברר אם הוא נדרש במקרה שלכם.

• צרפו לתיק העבודה דוחות פנסיה והערכות קצבה עדכניות.
• רכזו אישורי מס קודמים ומידע על מענקי פרישה ומשיכות שבוצעו.
• הוסיפו את תקציב הבית, יתרות החיסכון ורשימת ההתחייבויות.
• רשמו אילו סכומים עדיין מוצגים כברוטו ואילו מועדי תשלום טרם אושרו.

הגיעו לבירור עם שאלות מוגדרות: מה צפוי להיכנס נטו, מה משתנה בין מועדי תחילת קצבה שונים, ואיך החלטה על משיכה חד־פעמית משפיעה על ההכנסה והמס בהמשך. בקשו שהחישובים יציינו את ההנחות שעליהן הם מבוססים.

בדיקת השלמה לפני שמסתמכים על התקציב

עברו על הרשימה לאחר שאספתם את המסמכים והשלמתם את החישובים. סעיף שעדיין חסר בו מידע נשאר פתוח לבירור, גם אם יתר התקציב נראה מאוזן.

• לכל מקור הכנסה רשומים סכום, מועד התחלה ומעמד ברור של הערכה או אישור.
• התקציב מבוסס על נטו, וסכומי ברוטו שטרם הומרו מסומנים.
• הוצאות שנתיות ותוכניות גדולות נכללות בחישוב.
• משיכות מחיסכון מוצגות בנפרד מהקצבאות ומהשכר.
• יש חישוב לתקופת המעבר ולתרחיש שבו הכנסה מתוכננת אינה מתקבלת.
• הפער החודשי מתורגם לסכום שנתי, והחלופות לטיפול בו רשומות לבירור.

לאחר תחילת קבלת התשלומים, השוו את ההפקדות והחיובים בפועל לתכנון. אם יש פער, בדקו תחילה אם הוא נובע ממועד התשלום, מניכוי שלא נכלל או מהוצאה שנשמטה. עדכנו את הסעיף המתאים ושמרו את המסמך שמסביר את השינוי.